1 עצם הטומאה שאינו מקבל טהרה יזכיר תמיד בשמו ולא יסמיך לו תואר או שם 'טומאה' כמו "מי הנדה, שכבת זרע, ותהי נדתה עליו, כי יגע באדם". וכשנסמך לו שם טומאה כמו "בטומאת אדם" – הוא הנטמא ממת, או יש בו איזה מיעוט ויקרא ס' שד, צו ס' קלג
